Koninklijke Philips Electronifs ואח' נ' אלקטרוניקה רייבי (2002) בע"מ

החלטה

ביום 19/12/10 הוריתי על דחיית בקשה לסעדים זמניים וביטול סעדים ארעיים שניתנו בגידרה במעמד צד אחד, וביניהם צו למינוי תופס נכסים. בשולי אותה החלטה, וכפועל יוצא ממנה, הוריתי לתופס להשיב לנתבעת את כל שתפס בגדר הצו הארעי שבוטל כאמור.

בהמשך לכך נפלה מחלוקת בנוגע לחלק ממה שנתפס, ןלייתר דיוק העתקי מסמכים שנתפסו.

התובעות ביקשו כי התופס ישאיר בידיו את העתקי המסמכים, והנתבעת התנגדה.

כיון שכך פנו התובעות לביהמ"ש בבקשה למתן הוראות לתופס לשמור בידיו את העתקי כל המסמכים שתפס, ואף התופס פנה לביהמ"ש בבקשה למתן הוראות בענין (מבלי שנקט כל עמדה אך תוך שהביא את עמדות שני הצדדים). הנתבעת השיבה לבקשות, והתובעות השיבו לתשובה.

לאחר שעיינתי בכל הכתובים – נחה דעתי כי על התופס להשיב לנתבעת את כל שתפס, לרבות כל העתקי מסמכים שתפס וצילם, ולא להותיר בידיו כל עותק, זאת למעט דו"ח התפיסה שהגיש לביהמ"ש ונספחיו,כפי שהוריתי בהחלטה מיום 19/12/10.

טעם ראשון לכך הוא טעם דיוני – מדובר למעשה בבקשה לעיכוב ביצוע של החלטתי מיום 19/12/10 במגזר בו התבקש התופס לשמור עותקי מסמכים שתפס, אך לא נאמר כלל שבדעת התובעות לערור על החלטתי, ולא נטען דבר לענין סיכויי הערעור ולענין מאזן הנזקים (אף שיש טיעון עובדתי לשם מה נחוץ הדבר לנוכח המשכם הצפוי של ההליכים). בכל מקרה, לא ניתן כל תצהיר לתמוך את הבקשה - וחסרונו של התצהיר מכשיל את הבקשה אף אם לא נראה אותה כבקשה לעיכוב ביצוע אלא כבקשה לסעד זמני או כבקשה "סתם", כיון שיש בה טיעון עובדתי ולא רק משפטי.

שנית, אין הצדקה לבקשה לגופה. העובדה שבדעת התובעות לנקוט בהליכי גילוי ועיון ביחס לאותם מסמכים אינה מצדיקה, כשלעצמה, את המשך שמירת העתקי המסמכים בידי התופס. כך, משום שאין זה בהכרח שהתובעות יהיו זכאיות לגילוי ובוודאי לעיון באותם מסמכים – כאשר זו בעיקרה אחת העתירות העיקריות בתביעה, וכאשר ייתכנו הגנות חסיון או סודיות מסחרית שחוסמות גילוי ובוודאי עיון. וכך ובעיקר, משום שהליך התפיסה אינו מהווה חלק אינטגראלי של הליכי העיון והגילוי. הליך התפיסה הוא הליך חריג, שננקט בנסיבות חריגות ובתנאים מיוחדים הקבועים בתקנות, ועיקרו לשמר ראיות למשפט כאשר יש חשש ממשי להעלמתן או השמדתן. אין זה כלי עזר להליכי הגילוי והעיון הרגילים. ובשים לב להחלטתי מיום 19/12/10, ואף לאור הבקשה הנוכחית (שאינה מגובה בתצהיר) – אין גם כל יסוד לחשש שהנתבעת תשמיד מסמכים אלו, המהווים חלק מהנהלת החשבונות שלה.

יתכבדו איפוא התובעות ויבקשו גילוי ועיון "בדרך המלך", ויתמודדו אז עם תשובות והתנגדויות הנתבעת (אשר לחלקן התייחסתי לעיל), ולא "ינצלו" לשם כך את הליך התפיסה שבוטל בהחלטה מנומקת לאחר שמיעת מצהירים וטיעונים לענין זה.

סופו של דבר, אני דוחה את בקשת התובעות ומורה לתופס הנכסים להשיב לנתבעת את כל שתפס, לרבות העתקי מסמכים שצילם, ולמעט הדו"ח שהגיש ונספחיו.

המזכירות תשלח החלטה זו בפקס לתופס ולב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"א, 30 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: